<h1>המנהיג הלכ' יום טוב</h1>
<h2>דף כד:</h2>
במ' בכורות פ"ג, השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ ובשעת שחיטה תולש את השיער דלאו היינו גוזז דאסור בגיזה ועבודה, ובגמ' בעי כנגדו בי"ט מהו, ומשני דאע"ג דסבר רב דבר שאין מתכווין אסור בי"ט שרי דהוה ליה עוקר דבר מגידולו כלאחר יד שאין דרך לתלוש את הצמ' ולאו הוא גוזז, ואקשינן ומאי שנא מהתולש את הכנף והמורטו דחייב בי"ט, ומשני שאני כנף דהיינו אורחיה. למדנו מזה שאסור בי"ט למרוט את הנוצה מהצואר שלעוף לפני השחיטה, ואע"פ שלצורך השחיטה הוא עושה הווייא לה מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור עליה אבל אסור יש בה, וכ"ש לפס(ו)ק רבי' האלפסי ז"ל דפסק בשבת פ' כירה כשמו' דאית ליה בדבר שאין מתכווין כר' שמעון ובמלאכה שאינה צריכה לגופה אית ליה כר' יהודה דחייב עליה דודאי אין להעשות כן, כך קיבלתי מרבי' הקדוש מדונפיר' בצרפ'. אב"ן.
